ט”ו בשבט איזו חגיגה -. הטבע מתעורר משנת החורף, עולם הצומח מתעורר לתחיה ומצמיח חיים חדשים..
ט”ו בשבט מזכיר לנו לחזור ולהתחבר לטבע, לצמיחה מחודשת, “לנטוע זרעים” חדשים.
קיים קשר עמוק בין ראש השנה לאילנות, ובין הפריה וצמיחה וכמו שנאמר “האדם הוא עץ השדה” (דברים, כ’),
ואכן התהליכים העוברים על העולם משקפים את אשר עובר על האדם, שנחשב ל”עולם קטן”.
המילה “חג” היא מלשון “לחוג במעגל”. ימי השנה חגים ונעים להם בסדר קבוע, ובכל זמן מסוים נפתח עבורנו מעין “חלון בזמן”, שבו יש לנו אפשרות לפתוח את החלון, להיכנס ולהתחבר למתנות ולכוחות החיוביים שנמצאים באותו מועד.
מילות השיר המפורסם אומרות: “ט”ו בשבט הגיע, חג לאילנות”. אבל לא רק חג לאילנות, גם לנו, בני האדם, יש אפשרות לחגוג, להתחבר ולהצמיח עוד שורשים ולפרוץ לגובה בדיוק כמו העץ.
מעניין, הצמחים והעצים צומחים ועולים כנגד כוח המשיכה של כדור הארץ, כלפי מעלה, נגד הכוח המקרקע של האדמה. יש בעולם הצומח כוח פנימי שגורם להם להתגבר על הקושי, להתעלות מעליו, ולהמשיך לצמוח.
אם אנחנו רוצים להתחבר לכוח הזה של “עץ החיים”, הכוח של התעלות מעל קשיים, כוח לצמיחה ועלייה, הרי שיש לנו הזדמנות טובה לעשות זאת ביום ט”ו בשבט.
תנו לעצמכם לטעום ממהותה הרוחנית של ארץ ישראל, ומן הכוח הרוחני שנמצא בפירות.במהלך השנה ישנו יום אחד בלבד בו ניתנת הזדמנות להתחבר “לשידור התוכנית” שנקראת ט”ו בשבט, וכך לאכול מפירות הארץ בכוונת התחברות לצמיחה רוחנית ומעשית, התחדשות, שגשוג, פריחה ונתינת פירות עתידיים מוצלחים לנו ולכל סביבתנו.
העץ מבטא חוסן ואריכות ימים. הפרי מבטא את ההנאה מהעץ.
“כי האדם עץ השדה,
כמו האדם גם העץ צומח…..
כי האדם עץ השדה,
כמו העץ הוא שואף למעלה..” (נתן זך)/>
<!–>
