“השידור עומד להתחיל”….

מה המיוחד בחג הפסח ובעיקר “ליל הסדר” שנשמר עם אותם כללים מלפני אלפי שנים ?

האם מדובר רק בכינוס משפחתי ובאכילת מטעמים שונים ?

מה משמעות ההקפדה על הניקיונות, ביעור החמץ ואכילת המצה ?

חג הפסח מכונה גם “חג החרות”. על איזו חרות מדובר? בני ישראל יצאו ממצרים העתיקה לפני אלפי שנים, כיצד זה רלוונטי לחיים כיום?

בכל שנה, בליל ט”ו בניסן (ליל הסדר) ולמשך 7 ימים, “משודרת תוכנית” עם רייטינג מאד גבוה בעלת רושם חזק מאד
שנקראת “חג הפסח”.

“השידור” הראשון התרחש לפני אלפי שנים בארץ מצרים.

בני ישראל היו משועבדים למצרים ולתרבות המצרית, נשללה מהם כל חשיבה ושליטה עצמית. הם היו חלשים מאד וכל ניסיון בריחה אפילו לא עלה בדעתם.

לאחר כמאתים שנות עבדות סוף סוף מגיע הנס. הבורא בכבודו ובעצמו “שולף” את בני ישראל ממצרים, משחרר אותם מן העבדות הפיזית והמנטאלית ומצעיד אותם לדרך חדשה.

בני ישראל צועדים במדבר, בדרך לא מוכרת, מרבים להתלונן אך כעבור חמישים ימים מקבלים את התורה ומתחילים את צעדיהם הראשונים כ”עם ישראל”.

היציאה ממצרים אירעה ביום ט”ו בניסן, בשעה 12 בצהריים, בני ישראל מצווים לאכול מצות ולשמור את חג הפסח לדורי  דורות.

 מה משמעות אכילת המצה?

כל ילד יודע כי אנו אוכלים מצות משום שלא הספיק בצקם להחמיץ ולתפוח. אך עוד קודם, בני ישראל קיבלו הוראה להכין מצות ולאכול אותן יחד עם הטלה הצלוי על האש.
אם כך היו 2 סוגי מצות: המצה הראשונה נאפתה כשהיה מספיק זמן, והיא נאכלה במכוון לפני חצות הלילה. המצה הזו הייתה חלק מן ההכנה הרוחנית שעשו בני ישראל.(יחד עם צליית הטלה, הדם על המשקוף וכו’)

לעומת זה, אחרי חצות הלילה, לאחר מכת הבכורות והנס האלוהי , בני ישראל לא יכלו להתמהמה והיו עסוקים בהכנות ליציאה מארץ מצרים במהירות האפשרית,
הבצק לא הספיק להחמיץ והמצות הללו, כשהן “טעונות” בקדושה לאחר הנס האלוהי,  הן שמשמשות אותנו לדורות.

הלחם (החמץ) מסמל את האגו האנושי, את הרצון האגואיסטי של האדם לקחת לעצמו בלבד. הלחם הוא בצק שתפח, ואילו המצה היא בצק שנאפה בטרם הספיק לתפוח.
הלחם שתפח מסמל את האגו הנפוח ואילו המצה היא לחם מצומצם וחסר אגו. המצה היא לחם עוני. (“הא לחמא עניא”). המצה הינה כמו תרופה רוחנית נגד אגו שלילי.
אם כך מדוע לא לאכול מצות כל השנה?
האגו האנושי כידוע הוא מקור לצרות רבות. אך רק בימות הפסח ובמיוחד בליל הסדר, ט”ו בניסן, ליל ירח מלא, מתגלה האנרגיה החזקה ביותר בכל השנה,
אנרגיה שהצליחה לשחרר ולהוציא את בני ישראל לחופשי .
זהו זמן מיוחד במינו המאפשר לנו לחשוב דוקא על צמצום – פחות זה יותר-  כאן יש הזדמנות מיוחדת במינה (שחוזרת ומזכירה כל שנה מחדש)
המאפשרת לרתום אנרגיה זו לטובתנו ולהתעצם בכוחות פנימיים שישמשו אותנו כל השנה להיות במקום החיובי, המצומצם.

ניקיון ואנרגיות

כל ההכנות לפסח מכוונות לכבוד ליל הסדר. מי שמנקה את ביתו כדאי שירגיש שהוא מנקה גם את החמץ הפנימי שבתוכו. מי ששורף את החמץ כדאי שירגיש כיצד הוא שורף את החמץ האישי שלו –  מחשבות מיותרות, ספקות, רצונות שבאים מתוך אגו לא מתחשב, כל מה שמפריע וחוסם את האנרגיה החיובית בזרימה היום יומית.

קריאת ההגדה

 פסח = פה – סח , כלומר דרך הפה והמילים אנו יכולים להתחבר לאנרגיית החיים הטהורה והעוצמתית שמשודרת בליל הסדר,

הבחירה כמובן בידנו האם לא לעשות ולשנות כלום, להיות פסיביים ולהניח לחג הפסח לפסוח עלינו, או להחליט שהפעם נגיע מוכנים וננצל את ההזדמנות לטובתנו האישית.

הודייה

בקריאת ההגדה אנחנו לומדים להודות על היש: “דיינו” שוב ושוב על כל שלב קטן אנו חוזרים ואומרים תודה: על השבת, על התורה וכו’ וכו’ .

עד כמה במהלך כל ימות השנה נזכרים להגיד תודה על הדברים הקטנים שנמצאים בדרכנו כאילו מובן מאילו?

כמו גלגל עונות השנה גם הפעם “התוכנית תשודר” השאלה כיצד אנו רוצים להתחבר ולקלוט את השידור?

 האם תהיה לנו תשובה בזמן שנשאל “מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות”???

חג פסח כשר ושמח

(המאמר נכתב בהשראת ידידי הטוב רפאל כהן שכתב את הספר “האיש ששינה את הסרט”)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גלילה למעלה
דילוג לתוכן