בכפות הרגלים ניתן לראות כיצד האדם “מהלך בשבילי החיים”, האם הוא “חי בשלום בית” עם סביבתו הפנים גופנית, מה סוחב עימו מהעבר ועל מה כדאי לו לשים לב בהמשך הדרך וכמובן כיצד מתפקד בחיי היום יום בסביבתו.
רפלקסולוגיה מחזקת את האדם לקראת “ההליכה קדימה” ע”י תמיכה בהווה ולמידה מעבר.
כאשר מנסים לאבחן את אישיותו של האדם או את בעיותיו אין עושים זאת על פי נתון אחד או שניים שנראים בכפות הרגלים אלא יש צורך לקבל כמה שיותר נתונים כגון: הקשר של האדם לעצמו – כיצד הוא מכיר את עצמו, כיצד הוא חושב שמכירים אותו, איזה משקל בחיי היום יום תופסות הבעיות הרפואיות שלו באיזו מידה מפריעות לו בתפקוד היומיומי, האם “מעביר הלאה” ובכלל לא מתעקב ומתייחס אליהן.
כמו כן כדאי לדעת איך האדם מקיים קשר עם סביבתו, עם המשפחה, החברים, האם הוא נהנה מעבודתו או שהולך יום יום לעבודה בחוסר חשק. האם הוא טיפוס ספונטני או שקשה לו לקחת החלטות, האם נוטה להתעצבן / לכעוס/ מהר או שקשה להרגיז אותו ועוד כהנה וכהנה.
דוגמא לאבחון על פי נתון אחד:
“על קצה המזלג” – כאשר לאדם אצבעות ישרות אך קצרות: אדם זה יכול להיות מהיר מחשבה, החלטי ועניני, יודע לבטא את עצמו במהירות ובהירות, בעל יחסי אנוש טובים. מצד שני חסר סבלנות, יכול לבצע משימות בלי לקחת את כל הפרטים בחשבון (ולכן יכול להיכשל), לוקח סיכונים. כשהוא חולה יתכן שיחזור לפעילות לפני שיבריא לגמרי גם כשאף אחד לא “עומד לו על הראש” (ולכן תיתכן חזרה של המחלה).
יתכן שלא לומד מהניסיון וממהר להמשיך הלאה וכך חוזר פעמים רבות לנקודת המוצא, מצד שני יכול להיות שאם ייכשל ייקח החלטה או סיכון חדש מבלי ללמוד מהכישלון הקודם. יכול להיות אדם שיבצע מצויין משימות קצרות אולם לא ייכנס או יתקשה להיכנס לפרוייקטים ארוכים.
נוכל לראות שגם נתון אחד משתנה מהרבה סיבות:
גבר או אשה, מבוגר או צעיר, אדם שעובד הרבה שנים ובעל משפחה או אדם שעכשיו “יצא לחיים” עקרת בית שנמצאת בבית עם ילדיה/נכדיה או בעלת קריירה, עוסק בעבודה פיזית או משרדית וכמובן אדם עם מחלות כרוניות והיסטוריה רפואית או אדם שבא לטיפול רק לשמור על בריאותו וכו’ וכו’.
מכאן ברור שלא “על פי נתון אחד יישק דבר” ויש צורך להעמיק ולהכיר את האדם גם דרך כפות רגליו ולהתייחס במשנה זהירות לסימנים הנראים.
